סדר זה סדר... / חנוש מורג

כמו שהבטחנו לכם בבלוג הארכיון נעדכן אתכם מידי פעם בכל החידושים שמתחוללים בתוך המאגרים שלנו, ובעיקר במה שהופך להיות הלהיט החם בכל הארכיונים - העברת החומרים הקיימים (קרי: ניירות) לפורמטים דיגיטלים (ממוחשבים).

בשנים האחרונות חל מהפך מאד משמעותי בתפישה של הארכיון, תפקידיו, נגישותו והרלבנטיות שלו בחיי היום-יום. אם עד כה נתפש הארכיון כמקום שבו מקטלגים ניירות ושומרים עליהם מפני שיני הזמן, כדי שבבוא היום יבוא מי מן החוקרים ויגלה בהם עניין, הרי שהיום ברור לכל העוסקים במלאכת השימור שהארכיון הוא כבר מזמן לא רק עניינו של החוקר חמור הסבר, אלא הוא החלון המאפשר הצצה וגירוי לסיפורים אנושיים הנוגעים לכל אחד ואחת. התמורות האלו חלו בד בבד עם התרחבות היכולות של המחשוב והסריקות הדיגיטליות. היום זה כבר ברור שכל ארכיון, גם אם הוא קטן וקיבוצי, יכול להרגיש כאילו שהוא בטבור העולם, והכל זורם אליו וממנו.
וכך גם אצלנו. בשלב הראשון הוצאנו חומרים רבים לסריקה בחוץ, עלונים כרוכים, החלטות מועצה ואסיפה, וכ-70 אלבומים עם תמונות שהם כשליש ממאגרי התמונות בארכיון. בו בזמן החלנו למפות להתארגן לקראת סריקה של חומר המצוי במכלים בגנזך – שהוא הליבה של הארכיון. הקמנו חוליות קטנות של מתנדבים שתפקידם למיין את החומר כשלב ראשון, אחר כך אנו סורקים במחשב ביתי את החומרים, ובסופו של כל שלב כזה נכניס את החומר הסרוק למאגר הדיגיטלי של הקיבוץ. עד כאן תיאור תהליך המחשוב כפי שהוא. מה שמעניין יותר, מה קורה תוך כדי התהליך, ובעיקר כשפותחים את התיקים ועולם ומלואו נפרש לפניך. כאן צצים ללא הרף סיפורים, זכרונות, אנשים, ומה לא. והנה כמה דוגמאות.
מתנדבות בארכיון: דבורה עמלי, אביבה שניר, חנוש מורג, רבקה חן

החטיבה הראשונה שאותה אנו ממיינים היא החינוך – לכאורה חומר צפוי, ידוע, כמו: שלבי ההתארגנות של הקמת בית הספר המקומי הראשון, חומרים חינוכיים שנלמדו במשגב ועוד כהנה וכהנה. אלא שבניירות האלו יש רבדים נוספים ומרגשים.
מחברת מצבת תלמידי בית הספר 1956-57 נכתב על ידי אבנר לס

כריכה אחורית, המשביר המרכזי
שימו לב לכתוב: מפעל החסכון באגודת הצרכנים קורא גם לך!
עוד היוםפנה לצרכניה וקבל פנקס חסכון והקפד על תשלום קבוע 250 פרוטה לשבוע

הנה, אתמול נתקלנו במכל של בית הספר משנת 1954  ועד 1958. בתוכו לא הרבה חומר, אך מה שיש שם ספוג בנוסטלגיה. חברות הנוער הראשונות – רשימות מלאות של הבנים והבנות שנקלטו כאן על ידי גרי ברשלום. עד היום לא עלינו אף פעם על רשימות כאלו, ולא אחת נתבקשנו לאשר או להוכיח אם למדו כאן או היו כאן, כי הם עצמם רצו זאת לאישור זכויות שונות. וגם – מחברות של רשימות כל ילדי הכיתה עם המחנכים והמטפלות מן הגיל הרך עד לכיתה י"ב. נדמה כאילו מחצית מחברי הקיבוץ עסקו בחינוך. זה מזכיר לי שלא מזמן, כשהוצגה בעין חרוד התערוכה "שי לילדינו", שהציגה את פרי המחקר של עינת אמיתי (בת גשר שהלכה לעולמה לפני שבועות ספורים), עלתה באופן כה בהיר הטענה של החוקרת שאין עוד חברה שהשקיעה כה רבות בעולם הילד, כפי שעשתה זאת החברה הקיבוצית.
והנה כאן, בכתב ידו המסודר והעמלני של עדי נחמני, בתוך מחברת מסודרת שכולה קודש לענייני בית הספר, רשימות מאורגנות על פי גיל והיררכיות שונות רשימות ושיבוצים של ילדים על פי כתות. עדי, שהיה אז מרכז בית הספר (מי בכלל השתמש במילה הגסה 'מנהל'?) מדקדק בפרטים ואינו מסתפק רק ברשימות טכניות של חלוקה לכיתות, אלא משבץ את הילדים על פי החדרים בהם גרו.
ילדי הכיתות, כזכור, מעבר לגיל 12, כבר גרו בצריפים – ויש ממש שרטוט של חדרי הכיתות ומי גר עם מי.

מחברת של איש החינוך עדי נחמני עם תוספות של טוני אזניה, מצבת תלמידים ומורים, שנות החמישים של המאה ה-20


לידו אנו פותחים תיק משנות השישים, שבהם שלטה טוני אזניה בענייני בית הספר, ומתוכו נופלים פתקים פתקים, חשובים יותר חשובים פחות, בכתב ידה הגמלוני והמגושם, מחיקות והערות, הכל בבלגן, מה שמעיד שאפילו יקית כמו טוני ניהלה את הניירת באופן מאד לא מוקפד.


מימין כתב ידה של טוני אזניה ומשמאל כתב ידו של עדי נחמני

עזרה לידה, בכתב יד נאה ומסודר לולה (שהיא קודם כל ולפני הכל אמי). באותן שנים היא הייתה מזכירת בית ספר, אחרי שנים רבות במשתלה, ואמנם לא אני צריכה להעיד, אך ניכר על פי ההתכתבויות והרשימות שלה שהיא עשתה זאת במסירות רבה. ועל פי הפתקים הללו ניתן לשחזר איפה לנו ילדי כיתה ה' בשנת 1960 בטיול השנתי, וכמה כסף קיבלה אדית אקשטיין כשנסעה להשתלמות של יום אחד בתל-אביב.
ואם נזכרים בגניזה הקהירית הרי שאנו מבינים שהכל נמצא בפרטים הקטנים, ולכל אחד מן הפתקים עשויה בבוא היום להיות חשיבות רבה.

וכך, בעודנו גוזרים את דינו של כל נייר ונייר (מי לסריקה ומי דינו להישאר עלום-שם בתיק, אף נייר לא נזרק), נבנים תילי תילים של זכרונות שמתעוררים לחיים, והשאלה היא אחת – מי יהיה זה שבבוא היום ייתן לניירות האלו משמעות שהיא מעבר ל"רק" נוסטלגיה.  

מחברת מצבת תלמידים, כתב אבנר לס, 1956-58

כתב יד של עדי נחמני

ילדים שהגיעו בעליית הנוער
1953, יש אפילו ציורים של המבנים ומי ישן בכל חדר

ילדים שנרשמו לכיתה אלף, 1953


שיעורים בנגינה

הערות טכניות לגבי דברים שנתקלנו בהן בדרך...
1. המחברות הללו לא נסרקו באופן מלא, רק מקבץ מדגמי. באינדקס של הארכיון נרשמו המחברות באופן מסודר.
2. המחברות נסרקו בפורמט של תמונה ולא כמו שאנו בדרך כלל סורקים pdf. הסריקה נעשתה בצבעי אפור וכל סריקה נחתכה בהתאם לגודל הנייר. סריקות מסויימות אף עברו טיפול מאחר ולא היה ניתן לראות את הכתוב.
3. בסורק הקטן של הארכיון רואים שיש מעט צבע כהה אפור שמקורו כנראה בלכלוך בסורק עצמו, ולא ברור איך אפשר להפטר ממנו.
4. השם של כל מסמך מורכב מהחטיבה והתיק. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

טעימות לשבועות!

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע

חלקת הדשא האלוהית

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!